פסק-דין בתיק ת"א 31208-08-10

מבוא

1.      התובע הגיש נגד הנתבעות תביעה זו לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה מיום 27/12/04 עת נפל, לטענתו, בעת שביקר בפארק משחקים ואטרקציות אשר נוהל והופעל על ידי הנתבעות 1 ו-2, וזאת בעקבות רטיבות ולכלוך שהיו על הרצפה. התביעה הוגשה אף נגד הנתבעת מס' 3, אחותה של הנתבעת 2, בטענה ששתיהן ניהלו את הפארק, וכן נגד מנורה חברה לביטוח בע"מ בהיותה מבטחת המקום בביטוח אחריות כלפי צד שלישי.

2.      התביעה נגד הנתבעת מס' 3 נמחקה בפסק דין חלקי שניתן בהסכמת הצדדים במהלך ישיבת יום 20/6/13, וזאת לאחר שהוברר כי לא היה לה קשר בניהול הפארק, וכי מי שניהל אותו בפועל הייתה זו הנתבעת מס' 2.

3.      הנתבעות כפרו בעצם אירוע התאונה, כפרו בטענה שהתובע נפל בתחומי הפארק וכן כפרו בטענתו, כי הוא נפגע עקב מפגע (מים ולכלוך), שהיה על הרצפה. בנוסף למחלוקת בשאלת החבות חלוקים הצדדים גם בשאלת גובה הנזק.

החבות

4.      להוכחת התביעה הגיש התובע תצהירי עדות ראשית מטעמו וכן שני תצהירים של שני חבריו, פאדי כתורה ועיסאם כתורה, שהיו עמו בפארק בעת אירוע התאונה. מטעם הנתבעות הוגשו שני תצהירי עדות ראשית; האחד של הנתבעת מס' 1 והשני מטעם תריז ראשד, דודתה של הנתבעת 2 ומי שביקרה ביום האירוע בפארק.

5.      בתצהיר עדותו הראשית הסביר התובע, כי ביום האירוע הגיע לפארק ביחד עם בני משפחתו וביחד עם משפחות אחרות. הוא, אשתו והורים של ילדים אחרים ישבו בפינת המשפחות שיש בה מסעדה ושולחנות בעוד שהילדים שיחקו בשטח מתקני המשחקים במרחק של 6-7 מטרים מהם. בשעה 16:30 לערך, ניגש לתובע בנו הבכור שהיה בן כ-5 שנים, וביקש ממנו לגשת לאזור המשחקים מכיוון שבנו השני, הקטן יותר, עומד ליפול. התובע מיד קם ממקומו ופנה לכיוון המשחקים. בדרכו למקום החליק " על הרצפה, שהייתה רטובה ומלוכלכת (חטיפים, שקיות וכד') ". לדבריו, כתוצאה מההחלקה רגלו " נתקלה במזרונים שהיו מונחים על חלק מהרצפה " ובשל כך נפל ונפגע ברגלו. מעוצמת המכה הוא צעק וחברו פאדי כתורה רץ לעברו, ועזר לו לקום ולהגיע לפינת המשפחות. לדבריו, גם אשתו הוא, אשתו של פאדי וגם העד השני, עיסאם כתורה, נכחו במקום וראו את התאונה.

6.      פאדי כתורה חזר בתצהירו על הגרסה שבנו הבכור של התובע בא לקרוא לו בשל החשש לנפילת הבן הקטן יותר ועל הגרסה שהתובע קם מיד ופנה לאזור המשחקים. לדבריו, " בדרכו לאזור המשחקים ראיתי כי הוא החליק ונפל על הרצפה בעוצמה ". בהמשך הוא מציין, כי " מיד לאחר נפילתו צעק איהאב ואז אני רצתי לעברו כדי לעזור לו לקום ועזרתי לו להגיע לפינת המשפחות והושבתי אותו ".

7.      עיסאם כתורה לא ראה את רגע הנפילה ולטענתו בתצהיר, הוא שמע צעקה, הסתכל לעבר המקום שבו הייתה הצעקה וראה את התובע שרוע על הרצפה וצועק מכאבים. הוא (עיסאם) ראה את פאדי כתורה רץ לעבר התובע ועוזר לו לקום ולהגיע לפינת המשפחות. לטענתו, " באזור בו נפל התובע היה הרבה לכלוך והרצפה הייתה רטובה ".

8.      בתצהיר עדותה הראשית טענה הנתבעת מס' 2, כי לא זכור לה שהתובע נפל ונפגע בפארק, וכי לא היא ולא האחרים שעבדו מטעמה במקום הבחינו בנפילתו של התובע ולא הבחינו בו צולע בתוך הפארק. לטענתו, אף אחד לא דיווח לה ולא פנה אליה בקשר לתאונה, וכי נודע לה על המקרה רק לאחר שקרובת המשפחה שלה תריז ראשד (העדה השניה) התקשרה אליה ודיווחה לה, כי שבוע לאחר התאונה התקשר אליה התובע וטען בפניה, כי הוא נפל בשטח הפארק כאשר רגלו נתקלה בשולחן או בכיסא.

9.      תריז ראשד, דודתה של הנתבעת מס' 2, סיפרה כי היא לא ראתה את התובע עת נפל, וכי היא לא ראתה אותו הולך צולע בתוך הפארק. לטענתה, ביציאתו משטח המשחקיה, היא הבחינה בו כשהא מתהלך ללא צליעה, ומבלי להודיע לה מאומה על האירוע למרות שדיבר עמה ביציאה מהמקום.

10.  לאחר ששמעתי את העדויות מטעם הצדדים, לרבות חקירתם הנגדית של עדי הצדדים, שוכנעתי כי עלה בידי התובע להרים את הנטל לעניין עצם נפילתו בשטח המשחקיה (הפארק). מלבד עדות התובע, העידו שני עדים, שאחד מהם ראה את התובע עת נפל והשני שמע את הצעקה שלו, וראה אותו שוכב על הרצפה כשהוא נאנח מכאבים. בעדויות העדים בעניין זה לא התגלו סתירות מהותיות שיש בהן כדי לפגוע באמינות גרסתם באשר לעצם נפילתו של התובע.

עדות התובע מקבלת חיזוק אף מהרישום בתעודת חדר המיון שנערכה כבר ביום האירוע, מספר שעות לאחר התרחשותו. בתעודה זו נרשם: " נפל על עקב שמאל בנצרת עילית בפרק משחקים". רישום זה תומך בגרסת התובע ועדיו לעניין עצם ומקום אירוע התאונה.

11.  עדויות הנתבעת 2 ודודתה תריז אינן יכולות לשלול את גרסתו של התובע ועדיו באשר לעצם אירוע התאונה. העובדה שהנתבעת ודודתה לא ראו את התובע נופל ולא ראו אותו צולע בתוך שטח המשחקיה אינה מעלה ואינה מורידה בעניין זה. יתרה מכך, בגרסאות הנתבעת והעדה התגלו סתירות מהותיות  אשר מכרסמות באמינות גרסתן. כך למשל, מתצהירי התובעת והעדה תריז ניתן להבין כי שתיהן הבחינו בו בתוך המקום. בניגוד לגרסה זו סיפרה תריז בעדותה, כי היא כלל לא ראתה את התובע בתוך המקום וראתה אותו רק בחוץ. זאת ועוד, גרסת הנתבעת 2 שהייתה בקשר עין עם התובע במשך כל זמן שהותו בתוך המקום היא גרסה תמוהה, בלשון המעטה. בתוך המקום שהו כ-70-80 איש, לטענת הנתבעת עצמה, כאשר היא לבדה עבדה בתוך הקפיטריה ושירתה את האורחים במקום. לא יעלה על הדעת שהנתבעת גם תעבוד בתוך הקפיטריה, תשרת את האורחים וגם תשמור על קשר עין עם כל אחד ואחד מהם בכל רגע נתון. מדובר בגרסה בלתי סבירה, בלתי מתקבלת על הדעת, ואני דוחה אותה מכל וכל.

12.  העובדה שהתובע נפל ונפגע בשטח הפארק אינה מקימה כשלעצמה אחריות בנזיקין, ואינה מטילה על הנתבעות אחריות לנזקים שנגרמו לו. נפילה עקב החלקה, מעידה או היתקלות בדבר מה תוך כדי הליכה הינו סיכון טבעי וסביר הטמון בכל הליכה בכל מקום. כדי שהתממשות הסיכון של נפילה תקים אחריות בנזיקין על הנפגע להוכיח, כי נפילתו נגרמה עקב סיכון בלתי סביר שאינו נובע מעצם ההליכה, אלא מקורו במעשה או במחדל של בעל המקום או המחזיק בו, אשר יצרו סיכון בלתי סביר למבקרים במקום.

13.  מתוך מודעות לצורך בהוכחת מעשה או מחדל מטעם המחזיקים במקום (הנתבעות 1 ו-2) אשר יצר לסיכון בלתי סביר של נפילה, טען התובע בתצהיר עדותו הראשית, כי הוא החליק עקב מים ולכלוך שהיו על הרצפה.

לא שוכנעתי בגרסת התובע, כי הוא נפל עקב מים ולכלוך שהיו על הרצפה. כאמור, מלבד עדות התובע העידו שני חבריו פאדי ועיסאם כתורה, אשר היו בקרבת מקום בזמן אירוע התאונה. עיון בתצהירו של פאדי מלמד, כי הוא לא התייחס לסיבת החלקתו של התובע ולא טען כי הוא הבחין במים ולכלוך במקום הנפילה. כפי שהובא לעיל, פאדי ראה, על פי האמור בתצהירו, את התובע מחליק והיה הראשון שהגיע למקום התאונה ועזר לו לקום ולהגיע לפינת ההורים. אילו פאדי היה מבחין במים ולכלוך במקום, ניתן לצפות שהוא יפרט עובדה זו בתצהירו.

ניתן לטעון, כי מכיוון שחלפו כ-9 שנים מאז אירוע התאונה, פאדי אינו זוכר אם במקום היו מים ולכלוך שגרמו לנפילה. ברם, טיעון זה כלל לא הועלה, לא ע"י פאדי בתצהיר ולא ע"י ב"כ התובע בסיכומיו. דבר נוסף, מעיון בתצהיר ובעדותו בחקירה הנגדית ניתן להיווכח, כי פאדי זכר את נסיבות אירוע התאונה לפרטי פרטים, כך שלא ייתכן שהוא לא יזכור את סיבת ההחלקה אילו הייתה סיבה מיוחדת לכך. המסקנה היא, אם כן, כי העדר התייחסות לסיבת ההחלקה בתצהירו של פאדי מבלי לתת הסבר לכך, תומכת בגרסת הנתבעות שמדובר בנפילה סתם ולא עקב מפגע שהיה במקום.

14.  עיסאם טען בתצהירו, כי הוא לא ראה את התובע נופל אלא הסתכל לעברו מיד לאחר שנפל ועת שמע את הצעקה שלו. לטענתו בתצהיר, הוא רץ לעבר התובע על מנת לראות את מצבו והבחין בלכלוך באזור בו הוא נפל וברצפה שהייתה רטובה.